טף – ״מזון על״
טף – ‘מזון על’ שכדאי להכיר
טף הוא הדגן הקטן בעולם שמקורו באפריקה. שמו העברי הוא “בן חילף” ושמו המדעי Eragrostis Tef או לעתים Teff. הטף הגיע לארץ עם עולי אתיופיה וכיום הוא צומח כאן כצמח בר. מקמח טף מכינים דייסות, מחמצות ואת הלחם האתיופי – אינג’רה. אזור גידולו העיקרי של הטף הוא באתיופיה, אך בגלל הביקוש הרב בעולם, אוסרת הממשלה האתיופית מאז שנת 2006 יצוא של טף בכדי לא לפגוע בתזונת התושבים. בעקבות זאת מתנהל סחר בלתי חוקי בטף ומחירו בהתאם. לפני שנים אחדות נסעה שרת החקלאות הישראלית אורית נוקד לאתיופיה וביקשה אישור ליבא 300 טון של טף עבור בני העדה האתיופית בישראל שהטף מהווה עבורם רכיב מזון בסיסי.
“מזון על”- סופר פוד
בשנת 1996 הכריז ארגון הבריאות האמריקאי על הטף כ”מזון על” – Super Food. מאז הפך הדגן הזעיר למזון מבוקש בקרב שוחרי בריאות וספורטאים בעולם וכבר מזמן איננו רק מזון אתיופי.
ערכים בריאותיים
הטף מכיל את כל שמונה חומצות האמינו החיוניות לגוף האדם, הוא עשיר בברזל, מגנזיום, סידן, חלבון וויטמינים והוא קל לעיכול. בנוסף לכך הטף נטול גלוטן ולכן מתאים לחולי צליאק ולמתנזרים מגלוטן. מאה גרם של טף מכילים כמות ברזל, סידן וחלבון המצויה בעשר ביצים או ב-1 ק”ג בשר, ולכן הטף מתאים גם לטבעונים הנמנעים ממזון שמקורו בבעלי חיים. בשל יתרונותיו התזונתיים נעשה שימוש בטף גם בתעשיית חטיפי האנרגיה.
שני סוגי טף
קיימים שני סוגי טף: טף בהיר, וטף חום – בצבע שוקו שהוא טף מלא ועשיר יותר מבחינה תזונתית אך קצת כבד לבעלי מערכת עיכול רגישה. האתיופים משתמשים בעיקר בסוג הבהיר שהוא קל יותר לעיכול.
כיום אפשר להשיג קמח טף במדף הקמחים המיוחדים בבתי הטבע ובמסעדות אתיופיות.
גידול טף במערב
לאחר שנים של ניסיונות כושלים לגדל טף באירופה ובאזורים נוספים, כולל בישראל, הצליחו לגדלו באיידהו שבארה”ב ובדרום אפריקה מה שנותן תקווה שהטף יגיע לארץ ביבוא שוטף ואפשר יהיה להשיגו באופן סדיר ואולי במחיר נמוך יותר.
תחליף קמח למגוון תבשילים ומאפים
קמח טף יכול להחליף כל קמח אחר, בפשטידות, קציצות ודייסות.
זהירות מקמח מעורב
בגלל שקמח טף יקר ויש תקופות שהספקתו אינה סדירה, יש סוחרים המערבבים את הטף בקמח חיטה שהוא זול. לכן כדאי לקנות קמח טף באריזה סגורה או אצל אתיופים שאתם סומכים עליהם. הם קונים טף בשקי ענק מקוריים המגיעים ישירות מאתיופיה ויוכלו למכור לכם קילו או יותר.
